המרקיז דה סד

27.2.19

המרקיז דה סד מה לו לי ולסרטן?

איכילוב

טופס טיולים

גושוןָ קטן נמשש לנו

הלב דופק, איך לא חשתי בו עד כה.

אני לא ממש מבינה, הרי אני נבדקת כל כמה חודשים. הדמעות מציפות לי את הגוף ואני נושמת עמוק עמוק. אני נשלחת לבירור דחוף בגלל העבר שלי. הרופא החייכן עושה הכל כדי לא להראות מודאג אבל כשמשהו לא ברור במישוש עושים ברור דחוף, כאן ועכשיו, אז קדימה. מירוץ ממוגרפיה, אולטראסאונד ממשיכים לביופסיה שלאחריה אני ממתינה כשבועיים עם שפתיים שעולות ויורדות כמו ספינה על גלים סוערים. בשבועיים הללו אני נושמת שוב ושוב, עמוק עמוק עמוק ויושבת לכתוב, כי זה הדבר היחיד שמזיז לי את המחשבות ומרגיע אותי 😌

ואז - הגוש סרטני.

בום באוזניים

סערה בלב

המוח והעיניים ממוקדות בפיו של הרופא הדרום אמריקאי שלי

הוא מדבר איתי על התוצאות. הוא מדבר איתי על אִם ואִם ואולי וכדי שנהיה בטוחים את צריכה MRI ו -פט סיטי, עוד שבועיים של מירוץ מכוניות לקביעת תורים דחופים והמתנה לתשובות. הראש מריץ סרטי קולנוע המוח, מקומדיה היסטרית לטרגדיה יוונית :P

ואני רועדת, הדופק של הלב ומקלעת השמש דופק לי בראש ומזכיר לי שהכל בסדר, הכל בסדר, הכל בסדר❣❣

עושה אימוני סלפי להרגיע את הלב 💙