רק עכשיו

ליבי מלא במרחב לא מוכר, סוג של שמחה, אהבה, משהו טוב קורה במרחב הזה.

אני מבינה כמה מכווצת הייתי עד היום. פררה ברדיו עם שירים מחייכים וקופצים ואני כולי בתוך המוסיקה השמחה. ליבי מלא במרחב לא מוכר, סוג של שמחה, אהבה, משהו טוב קורה במרחב הזה. כאילו כל קיפלי הגוף שאחזו אחד בשני בחודשים האחרונים, מרפים עצמם, משחררים אט אט אחיזה אחד בשני. מאפשרים לאוויר הצח הנקי שאחרי הגשם לטפטף לו בשלווה אל כל אחד מתאי גופי, לכל חדרון ומסדרון בנפשי. מרגישה כיצד כל איברי נפתחים, מתרחבים, מוכנים לקבל כל דבר באהבה, בהבנה. מארגנים עצמם לעזור לכל חומר זר שיוכנס לגופי, למצוא את מסלול הזרימה הנכון לו. יברכו אותו לשלום,

יקבלו פניו במאור פנים, ינחו אותו במסלולו, יסמנו לו נקודות עצירה, יברכו את נוכחותו. יקשיבו לרצונותיו וישמרו על צרכי.

שירי מימון ושמעון בוסקילה - שיר תקווה