אני מחייכת ושלווה "אחכה עוד קצת, אין לי לאן למהר" מחייך הטכנאי, "חבל על הזמן," הוא אומר המחט מוציאים הביתה נוסעים השפעת הכדור עדיין לא פגה מצב רוחי בהחלט סבבה. היום ממשיך לזרום לאיטו ואני מרחפת לצידו.
בבטן מתגבשת מערבולת חומרי ההרגעה הופכים לפסולת מרגישה את קצוות עצבי מתעוררים. כל כולי מים רותחים לא יודעת איך הזעם להוציא כיצד לפרק אותו לחופשי מתחת מים שוצפים חובטים וגועשים עומדת, מתפתלת, מרגשות ומחשבות מתעלמת. מדוע ולמה עכשיו הגעתם ? למרגוע נפשי לא הנחתם ? עיזבוני לנפשי הניחוני לבדי. רוצה שקט ולבד אותי מחפשת בלבד בתוך טלטלות הימים תעתועי הזמנים.
התפנה תור, סופסוף לא מחכה אך הבדיקה לא צלחה ושוב צום וחומרים וגם הפעם בידיים ריקות חוזרים. נשחק בך קצת, אומר לי הזמן ללא קיצורים, צוחק השטן ואני, ששוחה בים הזמן מחפשת ימים של פורקן שעות קטנות דקות אחדות שישמשו כמשוטים בים השוצף של החיים
Comments